אלדן נ' קוגוליגו בע"ם

פסק דין

בפניי תובענה כספית בסך של 2214 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

התובע הינו תושב קרית-שמונה בעל גינה פרטית הנמצאת בחצר ביתו . הנתבעת הינה חברה מוגבלת במניותיה הממוקמת בעיר רמלה , אשר משווקת ברשת האינטרנט באמצעות אתר אינטרנט המופעל בשם "גינה פלוס" על ידה , מוצרי גינון והשקיה .

בתאריך 16.6.2009 התבצעה בין הצדדים עסקת מכר טלפונית באמצעות כרטיס אשראי, שבמסגרתה התחייבה הנתבעת לספק לתובע באמצעות משאית שעליה מותקן מנוף חמישה שקי טוף אדום , וכן יתדות מתכת לקיבוע צינורות טפטוף ויריעות מסוג "פלריג" במחיר כולל של 2831 ₪ . לאחר הזמנת הסחורה הגיע לביתו של התובע נהג משאית מטעם חברה חיצונית אותה שכרה הנתבעת (חברת "טוף מרום גולן (2000) בע"מ) , אשר סירב לפרוק את שקי הטוף בהדגישו שאין באפשרותו לפרוק את שקי הטוף בגינה בשל בעיות גישה של הרכב אל תוך הגינה עצמה . אי לכך , יצר התובע קשר טלפוני עם משרדי הנתבעת , אולם חרף הבטחותיו של נציג הנתבעת לסייע לפתרון התקלה שנתגלעה עזב נהג המשאית את ביתו של התובע מבלי לספק לתובע את הסחורה המוזמנת .

למחרת היום יצר התובע קשר טלפוני עם הנתבעת וביקש בשנית לספק לו את הסחורה אותה הזמין בתאריך 16.6.2009 , אולם נציג הנתבעת דרש ממנו לשאת בהוצאות ההובלה החוזרת בסכום של 360 ₪ (180 ₪ לכל כיוון) . לאחר מספר ימים שוחח התובע טלפונית פעם נוספת עם נציג הנתבעת וזה ציין בפניו כי עלות ההובלה הינה 360 ₪ לכל שק בנפרד , וכי לאחר שיחה זו נתחוור לו כי בלא כל תיאום עימו הנתבעת עשתה שימוש בפרטי כרטיס האשראי שלו וחייבה אותו בתאריך 4.8.2009 בסכום של 1214 ₪ , וכל זאת לאחר שביטלה את העסקה הראשונה בסך של 2831 ₪ ולאחר שזיכתה אותו בסכום של 1305 ₪ בגין הזמנת שקי הטוף . אי לכך , בתאריך 24.6.2009 ביצע התובע הזמנה מחודשת של הסחורה אותה הזמין קודם לכן בסכום כולל של 2831 ₪ כאשר בפעם הזו סופקה הסחורה מבלי שנתגלעה תקלה כלשהי מצד הנתבעת .

לאחר חיוב כרטיס האשראי על ידי הנתבעת פנה התובע אל הנתבעת בתאריך 30.7.2009 במכתב התראה אשר נשלח על ידי ב"כ (משרד עוה"ד שנהב , קונפורטי , שביט ושות') , אשר במסגרתו קבל על התובע דרך התנהלותה של הנתבעת . במסגרת מכתב זה נדרשה הנתבעת להשיב לתובע בתוך שבוע ימים סך של 1526 ₪ תוך התייחסות לשורה ארוכה של עוולות מכח דיני הגנת הצרכן ומכח דיני החוזים .

בתאריך 19.8.2009 שלחה הנתבעת אל ב"כ התובע מכתב תשובה מטעם בא-כוחה (עו"ד יהושע שטיין) , בו נדחו טענות התובע כלפי התנהלות הנתבעת . לטענת הנתבעת , התובע לא טרח לציין במעמד עשיית העסקה כי המקום המיועד לפריקת הסחורה המוזמנת לא היה נגיש דיו , ולפיכך לא היה סיפק בידי נהג המשאית לפרוק את הסחורה באותה דרך בלתי עבירה בה נדרש הנהג לפרוק את הסחורה . בגדר אותו מכתב תשובה ציין ב"כ הנתבעת , כי התובע היה אמור לשלם לנתבעת 1460 ₪ בגין רכישת היתדות ויריעות הפלריג ובנוסף לכך בגין עמלת ביטול בסך של 100 ₪ וכן 1049 ₪ בעבור הוצאות חברת ההובלה אשר ביצעה את ההובלה .

בסופו של יום , עותר התובע במסגרת כתב תביעתו לשיפויו בסכום כולל של 1214 ₪ בנימוק כי הנתבעת חרגה מהוראות הדין בכך שעשתה שימוש בפרטי כרטיס האשראי שלו מבלי ליידעו מראש על כוונתה לעשות כן . עוד טוען התובע , כי הנתבעת פעלה ברשלנות בשל כך שנמנעה לברר עימו במעמד ביצוע ההזמנה את תוואי השטח ואת גודלו , ובכך מנעה ממנו לקבל לידיו את הסחורה המוזמנת כבר במהלך המשלוח הראשון .

הנתבעת שבה וחזרה במסגרת כתב הגנתה על מרביתן המכריע של הטענות אותן העלה ב"כ במסגרת מכתב התשובה ואף צירפה לכתב ההגנה חשבונית מס מטעם חברת ההובלות מיום 30.6.2009 בסכום של 2171 ₪ , אשר לגרסת הנתבעת, משקפת את הסכום אותו נאלצה לשלם לחברת ההובלות כתוצאה מביטול ההזמנה על ידי התובע . עוד טוענת הנתבעת , כי המשלוח השני צלח ללא כל קושי , ולפיכך הדבר מלמד בבירור על כך שהסחורה לא סופקה בפעם הראשונה בשל אי מסירת מידע מתאים מצידו של התובע ביחס לתנאי השטח בו אמור היה נהג המשאית לפרוק את הסחורה המוזמנת .

דיון והכרעה :

מעדויותיהם של נהג המשאית וכן מעדותו של התובע עצמו עולה בבירור, כי בעת ביצוע ההזמנה הראשונה השטח היה רווי בצמחיה עבותה , אשר הקשתה על פריקת המוצרים אותם הזמין בתוך חצר התובע . אי לכך , המחלוקת בענייננו הינה משפטית מדעיקרא , דהיינו , האם די היה בהודעת ביטול העסקה באופן טלפוני מצד התובע והאם הנתבעת פעלה בהתאם להוראות הדין עת שימוש בפרטי כרטיס האשראי של התובע תוך חיובו בסך של 1214 ₪ לאחר שזוכה בחלק מהסכום אותו שילם לידי הנתבעת .

עסקינן בעסקת מכר מרחוק (עסקה טלפונית) של נכס (טובין) כפי משמעותה בסעיף 14ג' לחוק הגנת הצרכן , תשמ"א - 1981 . סעיף זה קובע כי בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה : השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ, את תכונות העיקריות של הנכס או של השירות . כמו כן , על המסמך לכלול את מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה , את האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה, את שם היצרן וארץ ייצור הנכס , וכן מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות ותנאים נוספים החלים על העסקה. הסעיף אף מוסיף וקובע, כי בעסקת מכר מרחוק, רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה בתוך ארבעה עשר יום מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף 14 ג(ב) לחוק הגנת הצרכן , לפי המאוחר מביניהם . 

סעיף 10א(ג) לחוק כרטיסי חיוב , התשמ"ו - 1986 מאפשר בידי חברת האשראי לחייב את הלקוח בשל אותה עסקה , וזאת ככל שהנכס שנרכש באותה עסקה סופק ללקוח במועד ההספקה שסוכם , או ככל שהלקוח לא ביטל את העסקה . כמו כן , מתייחס החוק דנן במסגרת 6א' לסיטואציה בה שונו הוגדלו פרטי העסקה על ידי הספק בניגוד להסכם בכתב אותו מחויב הספק להמציא ללקוח . על פניו , אמנם על פי הוראת הסעיף, על חברת האשראי להשיב לידי הרוכש את הסכום אשר נגבה ממנו ביתר , אולם בעניינו עולה , כי הנתבעת לא המציאה לתובע את אותו מסמך המפרט את תנאי העסקה . אי לכך , בהיעדר מסמך מהותי זה ברי כי הנתבעת לא הייתה רשאית לעשות שימוש בפרטי כרטיס האשראי ולחייב את התובע כאוות נפשה ובהיעדר הרשאה מצידו של התובע . זאת ועוד , מחשבונית המס עולה, שהמשאית הגיעה מקיבוץ מרום הגליל הנמצא בצפון הארץ ולא מאזור המרכז , ולפיכך אין זה סביר שעלות ההובלה הייתה כה גבוהה כפי המפורט במכתב תשובתו של ב"כ הנתבעת וכן בחשבונית המס המצורפת לכתב ההגנה .

בענייננו , הנתבעת לא טרחה לספק לתובע מסמך בכתב המגדיר את מהות העסקה על פי הדרישות המהותיות המפורטות בחוק הגנת הצרכן , לרבות מכלול הדרישות אותן נדרש התובע לבצע טרם ביצוע ההובלה (כדון : גיזום השטח , הסדרת התנאים הנדרשים לצורך פריקת הסחורה וכו') . לפיכך , נוכח הוראת חוק הגנת הצרכן ברי כי מאחר ולא הגיע לידיו מכתב המפרט את פרטי העסקה ומהותה , אזי די היה בהודעה טלפונית מצידו של התובע בדבר ביטול העסקה הראשונה ולא היה כל צורך מצידו להמציא לידי הנתבעת .  

לפיכך , דין התביעה להתקבל . הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 1214 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל . בנוסף לכך , תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 200 ₪ .

ניתן היום, ד' אייר תשע"א, 08 מאי 2011, בהעדר הצדדים.